יום רביעי, 9 ביוני 2010

בגני נטעתיך / רחל

"בגני נטעתיך" הוא שיר בעל שני בתים שכתבה המשוררת רחל בו היא מתייחסת לנוף מן הטבע: מתארת תמונה של גן מופלא. בשיר זה עיצוב מטפורי עשיר שבא כדי להעצים את הרגשות העזים אותם רוצה המשוררת לעצב בשירה כאשר המשמעות המטפורית של השיר היא שהגן נמצא בנפשה וליבה של הדוברת, כשלתוך גן זה היא מכניסה את אהוב ליבה.
הדוברת בשיר בוחנת מה קורה לה כאשר היא מתאהבת, דבר הבא לידי ביטוי בשימוש הנרחב במילים בגוף ראשון.

http://www.cking.co.il/images/arrow.jpg בגני נטעתיך / רחל
בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ,

בְּגַנִּי הַמֻּצְנָע – בְּלִבִּי.
הִשְׂתָּרְגוּ פֹּארוֹתֶיךָ
וְעָמְקוּ שָׁרָשֶׁיךָ בִּי.

וּמִשַּׁחַר עַד לַיְלָה
לֹא יִשְׁקֹט, לֹא יַרְגִּיעַ הַגָּן –
זֶה אַתָּה בּוֹ, אַתָּה בּוֹ
בְּאַלְפֵי צִפֳּרֶיךָ רָן.

http://www.cking.co.il/images/arrow.jpg הפעלים המופיעים בשיר:
נטעתיך, השתרגו, עמקו, לא ישקוט, לא ירגיע, רן. כל הפעלים הללו מציינים פעילות חיובית
.

השיר שלפנינו פותח במשפט: "בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ," מקריאת השורה הראשונה בשיר ניתן להבחין בכך שהוא פותח בפנייה אל דמות נמען מטפורית - הדוברת נטעה דבר מסוים בגינה שכן במילה "גן" מתכוונת הדוברת לליבה ואת העץ שהיא נוטעת מדמה לאהוב ליבה. הדוברת נוטעת את אהובה בליבה כמו עץ שתול בגן.

"בְּגַנִּי הַמֻּצְנָע – בְּלִבִּי"- זוהי מטאפורה שבאה לתאר את כוונת הדוברת בשיר לכך שליבה הוא מוסתר כמו גן קסום, הדוברת מתארת עד כמה היא מאוהבת ומאושרת. מבחינה פיסית הדוברת נמצאת במערכת יחסים עם בן אדם שהיא אוהבת ומבחינה רגשית היא שמחה וליבה מאוד אמוציונאלי ברגשותיה כיוון שאהובה גורם לה לסערת רגשות חיובית.

הגן בשיר מתואר על-ידי ענפים רבים המתפתחים מן העץ (הִשְׂתָּרְגוּ פֹּארוֹתֶיךָ) ושורשים המעמיקים אל תוך האדמה (וְעָמְקוּ שָׁרָשֶׁיךָ בִּי). כמו כן, מתוארים הציפורים הרבות הנמצאות בגן, אשר משמיעות את קול זמרתן (בְּאַלְפֵי צִפֳּרֶיךָ רָן).
הדוברת בשיר מרגישה הרגשת התעלות מופלאה שבאה לידי ביטוי בתמונת הגן כשהאהוב נמצא בתוכו, כאשר נוצר הקשר הקרוב אל האהוב נפשה של הדוברת נמצאת בסערת רגשות גדולה אשר מתוארת כגן חי רועש שבו אלפי ציפורים מזמרות. היא נוטעת את האהוב בגן שלה, שרשי האהוב מעמיקים וחודרים אל תוך נפשה (הגן) של הדוברת. גם השמחה הגדולה של הדוברת מתוארת כגן מלא בשירתן של הציפורים.
קשה להזיז את העץ שהשתרג באדמה, כך הדוברת טוענת ברגע שהיא הכניסה את לליבה הוא אינו יכול לצאת משם הוא כבר בתוך ליבה מושרש עמוקות , וזה מראה על השתלבות האהבה בליבה.
הקשר בין הבית הראשון לבית השני הוא קשר של סיבה ותוצאה כאשר האהבה העמוקה של הדוברת גורמת לה לשמחה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה