אנטיגונה / סופוקלס - תוכן הטרגדיה:
פרולוג
המחזה מתחיל בבוקר שלאחר המלחמה בה נהרגו שני אחיה של אנטיגונה. אנטיגונה נפגשת בסתר עם אחותה איסמנה, על מנת לשתף אותה בידיעה שהגיעה לאוזניה, כי האחים שלהם נהרגו בקרב, זה מול זה. אטאוקלס, שהגן על העיר יזכה בקבורת פאר, ואילו גופת פוליניקס, על פי צו המלך קריאון, לא תקבר ותשאר מאכל לחיות ועופות, משום שהוא תקף את העיר. אנטיגונה משתפת את איסמנה בהחלטתה להפר את צו המלך. איסמנה מתנגדת למעשה של אנטיגונה, ולא מוכנה לשתף איתה פעולה. בוויכוח המתפתח ביניהן, מציגה אנטיגונה את עמדתה כי רגש הנאמנות למשפחה, רגש לכבוד המת, ונאמנות לצו האלים המחייבים קבורת המת הם אלו המנחים אותה. איסמנה מציעה לה לנהוג בתבונה לפני שהיא מפרה את חוק המלך. היא טוענת כי הן רק נשים, צעירות, ששייכות למשפחה שכבר סבלה מספיק.
תמונה ראשונה
המלך קריאון מופיע לפני המקהלה, זוהי בעצם הופעתו הראשונה כמלך. הוא מסביר את סיבות עלייתו למלוכה ומדגיש כי הוא נקרא להנהיג את העיר ולטובתה, בשעה קשה לאחר מלחמה, הקשורה בבגידה, שהעמידה את העיר בפני סכנה. מסביר את תפקידו כמלך, ורק אז מכריז על הצו שאוסר על קבורת פוליניקס, ומזהיר כי מי שיפר את הצו – יומת. הצו מתקבל בהבנה על ידי המקהלה. בסוף הנאום מופיע השומר ומודיע כי גופת פוליניקס נקברה. קריאון מאוד כועס על השומר ומאשים אותו במעשה, אחר כך משחרר אותו שיחזור וימשיך לשמור על הגופה.
תמונה שניה
שומר חוזר לארמון, ומוביל אחריו את אנטיגונה, אותה תפסו בזמן שניסתה לקבור את גופת פוליניקס.
קריאון שואל את אנטיגונה אם היא מודה, אולי לא שמעה על הצו, ואם העיזה להפר את הצו. אנטיגונה מודה ולא מכחישה, מודיעה ששמעה על הצו, וכן, היא העיזה להפר את הצו, משום שזה לא צו של אלים.
כאשר מביאים את איסמנה, אנטיגונה לא מוכנה שיאשימו גם את איסמנה ואומרת שהיא לא היתה שותפה לקבורה. קריאון מצווה על השומרים לאסור את שתי האחיות.
תמונה שלישית
היימון בנו של קריאון מנסה לשכנע אותו לא לקיים את עונש המוות לאנטיגונה בגלל שהפרה את הצו. היימון בתחילת דבריו מחניף לאביו ומבטא דברי כבוד כלפיו. קריאון טוען כנגדו, שאין באפשרותו לחזור בו מהצו, כי הדבר יציג אותו כפחדן בפני כל העיר, בעיקר כאשר מדובר באשה וקרובת משפחה. היימון מנסה דרך נוספת וממשיל לאביו שני משלים: הראשון – באשר לעץ ליד הנחל שמתכופף עד שתעבור הסערה, ולכן מחזיק מעמד ולא נתלש. השני – המפרש, אשר בשעת הסערה מרפים אותו וכך הספינה לא מתהפכת. היימון לא מצליח לשכנע את אביו לנהוג כמו העץ וכמו המפרש, ולאפשר לסערה לחלוף. הדיאלוג ביניהם הופך לוויכוח מר והימון יוצא בכעס. קריאון מחליט שלא יהיה עונש שווה לשתי האחיות, את אסימנה ישחרר מהעונש, ואת אנטיגונה יוציא מחוץ לעיר, שתמות שם.
תמונה רביעית
אנטיגונה מובלת על ידי כוח משמר אל מחוץ לעיר, היא מספרת על המחשבות שלה, היא מצטערת על כך שתמות צעירה, ולא תתחתן, לא תהיה אם, לא תראה את ילדיה. אנטיגונה מבכה את גורלה, אך היא לא מתחרטת על המעשה, לא מבקשת חנינה, ולא סליחה.היא מנחמת את עצמה כי תפגוש את הוריה ואחיה האהובים. קריאון מבקש מהשומרים שימהרו להוציאה למערה.
תמונה חמישית
טריסיאס הנביא מגיע לקריאון ומנסה לשכנע אותו לקבור את המת כי כל הסימנים מראים שהאלים כועסים על השארת הגופה חשופה, והדבר יביא אסון כבד. קריאון לא מוכן להקשיב, ומאשים את הנביא כי קיבל שוחד ממתנגדי המלך על מנת להפחיד אותו ולהשפיע עליו בסיפורים על האלים. הנביא מסתלק,
ואז ראש המקהלה אומר לקריאון, שכדאי להקשיב לנביא שאף פעם לא טעה. קריאון מחליט להישמע לדבר ראש המקהלה ולעשות כדבריו – להוציא את אנטיגונה מן המערה, ולקבור את פוליניקס.
אכסודוס (אפילוג)
שליח מספר על מה שקרה, קריאון רץ לקבור את פוליניקס, ואז כשהגיע למערה, גילה שאנטיגונה כבר התאבדה, היימון היה שם ובכה, והתאבד גם הוא. בזמן שהשליח מספר זאת, אשתו של קריאון אירודיקה, נמצאת על הבמה, והשליח מספר לה על כל הפרטים. המלכה יוצאת מהבמה, וקריאון מגיע עצוב ממה שקרה, לאחר שהבין כי בגלל טעות שלו איבד את בנו ואת אנטיגונה. השליח מספר לו כי גם אשתו התאבדה עכשו בגלל מה ששמעה. קריאון מבקש להכנס לארמון כאשר מבין שבגלל הגאווה שלו איבד את כל משפחתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה