יום רביעי, 9 ביוני 2010

ראה היום בצרתי/ שמואל הנגיד

ראה היום בצרתי/ שמואל הנגיד

ראה היום בצרתי / שמע ושעה עתרתי,

זכר-דבר לעבדך / ואל יבוש בשברתי.

התגיע לרע לי יד - / ואת ידי וסתרתי?

יעדתני והיטבת / ביד צירים בשורתי.

אני עובר בתוך מים - / דלני ממגורתי,

אני הולך במוקד אש - / פצני מבערתי.

ואם יש לי מרורות – מה / אני או מה מרורתי?

אני בצר ולא אוכל / להרבות את אמירתי.

עשה לי תאות לבי / וחושה נא לעזרתי,

ואם איני כדאי אצלך, / עשה לבני ותורתי

שיר אישי – שיא חול.

פניה אל האל בשעת צרה שיעזור לו.

בית א`

"ראה היום בצרתי / שמע ושעה עתרתי (תפילתי)."

-המשורר פונה אל האל שישמע את תפילתו ויענה לה. הפנייה תכליתית ודורשת תשומת-לב מלאה.

בית ב`

"זכור דבר לעבדך / ואל אבוש בשברתי (תקוותי)."

קיים את הבטחתך לי (עבדך) – ולא אתאכזב מכך שתליתי תקוות בפנייה זו ולא נעניתי.

בית ג`

"התגיע לרע לי יד / ואת ידי וסתרתי?"

-יד – כינוי לאויב.

-ידי – מטאפורה – מענת, כוח.

האם יד האויב תצליח להשיגני ולהרע לי בעוד אתה כוחי ומחסי?

בית ד`

"עדתני והיטבת / ביד צירים בשורתי

בישרת לי בשורה טובה ביד מלאכים. יש כאן רמז לחזון נבואי מימי נעוריו שבו התגלו אליו המלאכים מיכאל וגבריאל והבטיחו לו את עזרת אלוקים במצבים קשים.

תיאור המצוקה

בית ה`

"אני עובר בתוך מים / דלני ממגורתי"

דלני – הצילני. דלי, משוך אותי. ממקום הפחד שלי.

תקבולת עם בית ו`:

"אני עובר במוקד אש- / פצני מבערתי"

בשני הבתים שלפנינו מתוארים מצבים מטפוריים לפחד.

-מוקד אש – שריפה.

-מים – טביעה.

שני המצבים מעוררים פחד ותחושת מצוקה. שני בתים אלה מתבססים על השיר: "יום צרß ומתוק" ולנבואה שהושמעה בו.

בשיר זנה המלאך מיכאל מבטיח לנער: "כי תעבור יום במי צרה – אני איתך, לא ישטפוך נהרות יום קרוב אויבך". כעת מצוי הדובר בצרה והוא מבקש לקיים את ההבטחה.

זו הכוונה במשפט: "אני עובר בתוך מים, דלני ממגורתי".

המלאך גבריאל הבטיח:

"כי תלכה לך במי אש / לא תכווה לך,

אומר ללהב, ולא יבער לעולם בך".

הדובר מרגיש כלכוד באש ודורש לחלצו.

"אני הולך במוקד אש / פצני מבערתי".

שני מצבים אלה נכפים עליו ויוצרים בו תחושת מצוקה. תיאור ההצלה הוא שיבוץ מספר ישעיה מג`, 2.

"כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במי אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך".

בית ז`

"ואם יש לי מרורות (חטאים) מה / אני או מה מרורתי"

לפנינו תקבולת בה נשמעת שאלה רטורית. הדובר אומר אם המצב הקשה נובע מחטאו, הרי שאיני חשוב כ"כ שבגללי תעניש את האחרים. כאן הוא מכניס לדבריו נימה של תחינה וענווה ובכך הוא מרכך את דבריו.

בית ח`

"אני בצר (בלחץ, לחוץ) – ולא אוכל / להרבות את אמירתי"

זהו היגד ישיר, אמירה ישירה בה טוען הדובר שהוא בלחץ כבד כתוצאה מהתפתחות הדברים בשדה הקרב ולכן אין לו זמן להרבות בדברים. תיאור זה מוסיף לדברים מימד מציאותי ומזכיר שבסופו של דבר, למרות השפה השירית, מדובר בקריאה לעזרה של לוחם במצוקה.

בקשה

בית ט`

"עשה לי תאוות ליבי / וחושה נא לעזרתי".

הדובר חוזר על קריאת העזרה ובכך מדגיש את הדחיפות הנובעת מתחושת הסכנה.

בית י`

"ואם איני כדאי אצלך / עשה לבני ולתורתי".

ואם למרות בקשותיי אתה חושב שאיני ראוי לעזרתך, הצל אותי למען בני ולמען תורתי. טיעון זה שקשה לעמוד בפניו, מתייחס כנראה לבנו הצעיר של שמואל הנגיד, יוסף.

עשה לי בזכות בני, למענו, ולתורתי – ובזכות התמסרותי לתורה.

#בית א` – דרישה.

# בית ב`, ג`, ד`: המקור לדרישה. השליחות וההבטחות לשמואל לעזור לו בשליחות זו.

#בית ה`, ו`: מקור הדרישה – מצוקה עכשווית, בשדה הקרב.

#בית ז`, ח`: אמירה מפורשת המדגישה מצוקה.

#בית ט`, י`: חזרה על הבקשה בלשון מרוככת יותר.

אמצעים אומנותיים

1. חרוז מבריח:

תִי. דלת.

2. תפארת הפתיחה:

בצרתי / עתרתי.

3. צימודים:

צימוד גזרי – יד, ידי, ביד.

צימוד נוסף אות – יד –ידי.

צימוד שלם – אני עובר – אני עובר.

צימוד שונה אות – מרורות – מרורתי.

4. תקבולת נרדפת: - חשוב!!!

אני עובר בתוך מים

אני עובר במוקד אש

תיאור מצבי מצוקה בגללם המשורר פונה אל האל לבקשת עזרה.ß

5. שיבוצים: - חשוב!!!

א. אני עובר בתוך מים

אני עובר במוקד אש

השיבוצים לקוחים מספר ישעיהו מ"ג, 3: "כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך." כיß תלך במי אש לא תיכווה ולהבה לא תבער בך."

ב. מרורות – איוב י"ג, כ"ו: "תכתוב עליי מרורות, תורישני עוונות נעוריי."

6. מטאפורות: - חשוב!!!

בית ג`- "יד": מטאפורה לכוח.

"מוקד אש ומים" – מטאפורות לסכנה.

7. אמצעים לתיאור החוויה – חשוב!!

שימוש מרובה בציווים להדגשת הסכנה והדחיפות – זכור, עשה, חושב.

שימוש מרובה במילה "אני" – מלמד על מצוקה אישית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה