יום רביעי, 9 ביוני 2010

ירח יקר / ר' פרג'י שוואט

ירח יקר / ר' פרג'י שוואט

ירח יקר מלא בן יומו
וה' נתן חכמה לשלמה.

פרח גבירים, מרבה המשרה
על ראש חברים כתר ועטרה,
כי הוא מטה עוז מקל תפארה,
כל בית ישראל שואלים בשלומו.

רגשו לאומים שרים וסגנים
בראותם דודי אברך בבנים,
אב הוא בחכמה ורך בשנים,
לא ידעו, כי אל שדי עמו

גם כי המלך חפץ ביקרו,
ובידו הפקיד גנזי אוצרו,
הרים על שרים הודו והדרו,
יחד על פיהו ישק כל עמו.

יפרח בימיו צמח צדקנו,
מלך ביופיו תחזינה עינינו,
עת יבוא לציון יקבוץ נדחינו,
כן יאמר עושה שלום במרומו.





פיוטים לחתן ולכלה
פיטני התקופה לא ראו עצמם רשאים לשלב פיוטיהם בתפילה כפייטנים קודמים ולכן, כתבו פיוטים להזדמנויות אחרות שבהן מתבקשים פיוטים כגון: שבתות וימים טובים, חתונה, ברית מילה וכדומה. רבים מפיוטים אלה מכוונים היו לכך שיושרו בניגוני זמר.

ייעודם של שירי החתונה הוא לשבח את החתן והכלה את יופיים וחכמתם, ואת ייחוסם וזכות אבותם. בכך הפייטן מקרב את לב החתן והכלה מברך אותם באריכות ימים ומילוי כל משאלותיהם לטובה, ושוזר אגב בקשת גאולה על ישראל (נושא הגאולה הוא הנושא המרכזי בשירת פרג'י). בשירי החתונה יש ערבוב של קודש וחול וזהו התחום היחיד שבו קרוב פרג'י לשירת החול. השירים לחתן מכוונים לאדם מסוים, ולעיתים הפייטן מזכיר או רומז לשמו, מציין עיסוקו ומהלל הצלחתו. כך לדוגמא ב"ירח יקר" אנו למדים ששלמה הוא בעל מעמד אצל השלטון וממונה על ענייני כספים. הצלחתו של החתן גדולה על אף גילו הצעיר, וכשהמשורר מצייר לפנינו דמות שכזו מיד עולה דמותו של צעיר אחר, יוסף, שהגיע לעמדה רמה בשלטון של מלך זר, וממילא ביטויים ורמיזות לעניין המקראי משתלבים בשיר.

בפיוטי החתונה שכיחים שני מוטיבים: מוטיב האור-"ירח יקר מלא", ומוטיב המור-"פרח הכפר ופרי עץ הדר", "ראש מר דרורי,/ פרחי וכפתורי וחגורי/ דודי צרור מורי ומאורי/ הוא נטע נעמנים".
(הפיוט נאמר ע"י יהודי לוב ותוניס גם במוצאי שבת ובברית מילה).

ניתוח השיר
"ירח יקר מלא בן יומו"- איוב בפרק ל"א נשבע בשלוש שבועות רצופות שלא עבד עבודה זרה. השבועה השלישית מופיעה בפרק לא פסוק כו "אם אראה אור כי יהל וירח יקר הולך"- איוב נשבע שלא עבד לשמש מקור האור ולא לירח יקר, שאורו היה מוסיף והולך ועובדי העבודה זרה דמו אותו לחי כיון שהיה גדל מידי יום. לירח זיו ונגה, המראה שלו מרגש, האור שלו סמלי , ו"צמיחתו" במהלך החודש גרמה לעובדיו להתרגש ולראות דרכו סמל מיוחד.

הפייטן מדמה את החתן לירח יקר מלא באור, כאשר אור הוא סמל לחוכמה, הצלחה, שפע וכו. אלא שירח זה על אף שהוא מלא (באמצע החודש) הוא בן יומו- וזהו רמז להצלחתו של החתן על אף גילו הצעיר.

"וה' נתן חכמה לשלמה"- הפייטן משתמש בתשתית מקראית ממלכים א' ה' פסוק כו "וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם" במטרה לפאר ולשבח את חוכמת החתן בעיני כלתו.

"פרח גבירים, מרבה המשרה" בנוסף לחוכמתו החתן שייך למשפחה מיוחסת ומכובדת הוא "פרח גבירים". ובזכות עצמו הוא בעל תפקיד רם "מרבה המשרה" ביטוי הלקוח לישעיהו ט ו "למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד".

"על ראש חברים כתר ועטרה", החתן הוא המעולה המכובד והחשוב מבין חבריו.

"כי הוא מטה עוז מקל תפארה", מטה עוז הוא השרביט המקושט והמפואר שמלכי קדם היו מחזיקים בידם, השרביט סמל מלוכה ושלטון כך עפ"י ירמיהו מח יז "נודו לו כל סביביו וכל יודעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עוז מקל תפארה".

"כל בית ישראל שואלים בשלומו", לא רק בין חבריו החתן אהוב ומכובד הוא פופולרי וחשוב בכל עמו וכולם דורשים בשלומו.

"רגשו לאומים שרים וסגנים", עמים ומנהיגים מתרגשים, עפ"י תהילים ב "למה רגשו גויים ולאומים".

"בראותם דודי אברך בבנים", הסיבה להתרגשות היא ראייתם את דודי שהוא כינוי לחתן. המילה "אברך" היא מילה יחידאית במקרא ומופיעה בהקשר ליוסף "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אותו על כל ארץ מצרים" (בראשית מא, מג).

"אב הוא בחכמה ורך בשנים", המילה "אברך" נדרשה בבראשית רבה צ, ג "אב בחכמה ורך בשנים" כלומר מבוגר ובשל בחוכמתו למרות גילו הצעיר.

"לא ידעו, כי אל שדי עמו" אותם השרים מאומות העולם לא ידעו כי ה' בעזרו ולא יוכלו לו. עניין זה רומז לכך שלחתן עמדה בחצר המלכות והמחרוזת הבאה אכן תעסוק בתפקיד החתן.

"גם כי המלך חפץ ביקרו", המלך חפץ ביקרו של אותו חתן עפ"י אסתר ו, ו "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו".

"ובידו הפקיד גנזי אוצרו", הפייטן ממשיך לרומם את החתן על ידי רמיזות לדמותו המופלאה של יוסף. המלך מעריך את יכולתו הכלכלית של החתן ולכן הפקיד בידו את גנזי אוצרו.

"הרים על שרים הודו והדרו", החתן הוא ראש לחבריו וגם ראש לכל שרי המלך.

"יחד על פיהו ישק כל עמו." כל העם סר למשמעתו של החתן , שוב בהקשר ליוסף "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי" (בראשית מא, מ).

"יפרח בימיו צמח צדקנו", במחרוזת האחרונה בקשה לגאולה שיש בה גם ברכה לחתן. המשיח יבוא בימיו , עפ"י תהילים עב, ז "יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח". צמח צדקנו הוא כינוי למשיח, עפ"י ירמיהו לג, טו "בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ".

"מלך ביופיו תחזינה עינינו", בימי החתן נראה את משיח צדקנו ביופיו לפי ישעיהו לג, יז "מלך ביופיו תחזינה עינך".

"עת יבוא לציון יקבוץ נדחינו", כאשר יבוא המשיח לקבץ את הגולים לארצנו.

"כן יאמר עושה שלום במרומו." ולוואי שיאמר כך גם הקב"ה מי שעושה שלום במרומיו. עפ"י איוב כה, ב " המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה